רציתי להיגמל מעישון אבל לא הצלחתי להפסיק לעשן

אז פשוט ניסיתי כל הזמן למצוא כמה טבק יחד עם ניקוטין קיים בסיגריה בודדת וקיבלתי שוק שחבל על הזמן. הסיגריה היא רעל אקטיבי בעל השפעות מסרטנות לא לכאורה.

כל מה שאנחנו כותבים כאן זה רק לטמטם את מר גוגלוביץ' כדי שיקדם לנו את הדומיין והאתר בכל הקשור לגמילה מעישון. אם אתם באמת רוצים להפסיק לעשן, אנחנו מציעים שתפסיקו כבר.

במקום לעשן סיגריות תעברו לעשן ג'וינטים. יותר בריא ויותר כיף.

הסיגריה היא טרור, ולא תעבור. לכן אם לא תפסיקו לעשן, לא תפסיקו לגדל סרטן. תמשיכו בזה.

 

עישון – הרגל מגונה או התמכרות קשה

אני עישנתי בתקופת העישון שלי כ 20 סיגריות ביום, כ 7300 סיגריות בשנה כפול 15 שנה בהם עישנתי ..סה"כ כ 110,000 סיגריות … כמות לא מבוטלת ומכובדת של עשן וחומרים רעילים שנכנסו לי ישר למחזור הדם ופגעו לי במערכת העצבים כל פעם עוד קצת..עם כל סיגריה עוד קצת נזק. אני בחורה צעירה יחסית (35) והגעתי למצב שהשפתיים כפות הרגליים והידיים היו בצבע חיוור כמעט אפור  בגלל מחסור בדם. הנימים נסתמים בגלל שהדם נהיה סמיך יותר כשמעשנים כך שאזורים שלא נחשבים הכי חשובים כמו השפתיים למשל- אספקת הדם אליהם קטנה..כי מה לעשות יותר חשוב להעביר דם ללב, למוח מאשר לעור הפנים למשל.

יותר מ110 אלף פעם הכנסתי לגוף שלי עשן מהול ברעלים במקום חמצן ואמרתי לעצמי ולכל סובבים שכיף לי. היום אני מבינה שגם מכור להרואין חווה כיף והנאה כאשר מזריק את הסם. אגב לפחות הוא חווה איזשהו היי.

הדבר היחיד שעושה סיגריה ואת זה לצערי אני מבינה רק כעבור 15 שנות עישון, זה להקל על תסמיני הגמילה שיצרה הסיגריה שלפניה. למזלו (המפוקפק) של המעשן, תסמיני הגמילה הפיסיים, כשנגמלים מעישון, הם קלים מאוד ואפשר להגדירם כתחושות של מעט חוסר שקט או חוסר סיפוק כאשר התחושות האלה מגיעות מספר פעמים ביום בימים הראשונים לגמילה אך הן גם נעלמות תוך מספר שניות ותוך מספר ימים כבר עוברות  לחלוטין.

המעשן יחווה תסמיני גמילה מניקוטין, אותו חוסר שקט בכל פעם שהוא מכבה סיגריה. זאות מכיוון שהניקוטין אומנם מגיע למחזור הדם תוך 7 שניות אך הוא גם עוזב את מחזור תוך כמה שניות. המעשן התמים יחשוב שבא לו סיגריה כי זה כיף לו, כי הוא רגיל. לרוב מעשן ממוצע שמעשן כקופסה ביום ידליק את הסיגריה הבאה כעבור קצת פחות  משעה וזאת כי הגוף שלו מבקש את מנת הסם אליה הוא התמכר. ככל שיעבור יותר זמן עד שהמעשן ידליק את הסיגריה הבאה כך יהיה CRAVING  יותר גדול לסיגריה הזו.

המעשן יגיד "יווו איך בא לי סיגריה" האמת היא שבעצם הגוף שלו מבקש בדחיפות את מנת הרעל שהוא הורגל אליה ובעצם תסמיני הגמילה הפיזיים שהוזכרו קודם הם החלק הקטן מהבעיה שכן המעשן עבר שטיפת מוח שסיגריה היא מרגיעה, עוזרת לריכוז, מעבירה את הזמן כיפית ועוד ועוד תכונות שמייוחסות למקל הקטן עם העשב הבוער, שכל תפקידו הוא ליצור תלות ופגיעה חמורה במערכת העצבים שיוצרת את החוסר שקט והאי נוחות שהוזכרו קודם כתסמיני גמילה ואז את הצורך בעוד סיגריה שתקל על חוסר הנוחות שיצרה הסיגריה הקודמת. אנשים שאינם מעשנים אינם חווים את החוסר הזה.

אני כמעט שכחתי שלפני שהתחלתי לעשן, לפני שהדלקתי את הסיגריה הראשונה שלי..לא הייתי צריכה סיגריה אחרי האוכל ועם הקפה וכדי להתרכז..לא הייתי צריכה סיגריה כדי ליהנות. פשוט נהנתי…באופן טבעי ממה שהיה או שלא נהניתי אם לא היה טוב אבל לא התמודדתי באמצעות סיגריה. כשהייתי בלחץ פשוט התמודדתי איתו.

אפשר לדמיין שלאדם יש מיכלים של צרכים. מיכל של אוכל של שתייה של שינה…לאדם המעשן יש עוד צורך שהוא צריך לספק ויש לו מיכל נוסף שהוא צריך למלא כל הזמן –ברעל הניקוטין. אותו רעל ממכר שמשמש בתעשיית ההדברה שנועד להרוג מזיקים.

הסיבה שאנשים מעשנים אחרי האוכל היא לא כי בא להם סיגריה…אדם שאינו מעשן אינו זקוק לסיגריה אחרי שאכל שתה וסיפק את צרכיו. האמת העגומה היא שהמעשן צריך למלא עוד צורך והוא אינו שקט ולא רגוע כמו אדם שאינו מעשן וסיפק את צרכיו. באופן אירוני, המעשן צריך כל הזמן לעשן על מנת להגיע לאותה תחושת שלווה וסיפוק שחווה הלא מעשן שאינו זקוק לסיגריה. הלא מעשן מסתפק באוכל שתייה ושינה כדי לספק את צרכיו..המעשן זקוק גם למנת הרעל שלו כדי שלספק את על צרכיו.

אנשים יקרים אני יודעת שאנחנו לאורך כל חיי העישון שלנו אומרים שזה כיף לנו… שזה הרגל..אפילו מגונה..יחד עם זאת, ניקוטין הוא סם רעיל (פי 1000 רעיל יותר מאלכוהול)‏ מנת יתר שלו (ביחס של 1 מ"ג/ק"ג) עלולה לגרום לתסמינים רפואיים קשים ואף למוות.

אם נזריק חמרים שיש בסיגריה אחת למחזור הדם שלנו באופן ישיר הדין הוא מוות תוך כמה דק'.

ניקוטין הוא בין הסמים הממכרים ביותר הידועים לאנושות, ממכר אפילו יותר מסמים קשים כמו הרואין. לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, בניגוד ל-23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין. הסיבה שהוא מופץ באופן ישיר להמונים היא אחת ויחידה והיא כסף. הרבה כסף. כסף שמרוויחות חברות הטבק. כסף שמרוויחות המדינות מהמיסוי על הסיגריות, כסף שמרוויחות חברות התרופות מהטיפולים הרפואיים אותם נאלצים המעשנים לעבור במוקדם או במאוחר. וכל זה על חשבון הבריאות הראיות הנימים הדם הלב הגרון של מי? שלי..שלך…

אז פעם הבאה שאתם אומרים אני אוהב לעשן או שאתם אומרים שאתם רגילים לעשן חישבו שזה כמו לאומר שאתם אוהבים ורגילים לנסוע 300 קמ"ש ושזה כיף לכם. אולי זה מתפרש ככיף אך בכל סיגריה וסיגריה אתם מסכנים את המכונית היקרה ביותר שקיימת שנקראת הגוף שלכם. ולמכונית הזו אין תחליף. יש לנו גוף אחד לעבור איתו את החיים האלה ואחנו רוצים ואף חובתנו לשמור עליו עד כמה שניתן.

להפסיק לעשן כי בריא זה המגניב החדש

היום המילה בריאות כבר אינה מילה גסה. אנשים משקיעים באוכל בריא, אורגאני, דל שומן, דל קולסטרול, ללא גלוטן ועוד ועוד. אנשים משקיעים את זמנם בפעילות ספורטיבית מכל מיני סוגים, אם זה ריצה יוגה פילאטיס וכו'. לרב, מעבר לזמן המושקע בשינוי אורך החיים הבריא הנושא כרוך הרבה פעמים גם בהשקעה כלכלית כלשהי. מזון אורגני עלותו  לרב גבוהה יותר  וגם מנוי בחדר הכושר כרוך בעלות לא מבוטלת. אנשים משקיעים את זמנם מרצם וכספם על מנת להיות בריאים יותר ואז… מדליקים סיגריה.

אנחנו מוצאים כספים ועושים מאמצים כבירים על מנת להיות בריאים, משלמים אוד שקלים בחודש על מזון בריא יותר על מכון כושר אך מצד שני, במקביל, אנחנו מוציאים עוד הרבה יותר כספים (כ1000 ש"ח למעשן ממוצע) כדי להרוס את הגוף שלנו באופן סיסטמטי.

מה הסיבה שאנשים מצליחים לעשות כל כך הרבה שינויים הקרבות ומאמצים כדי לשמור על הבריאות שלהם, לשמור על המכונה האחת והיחידה שניקראת הגוף שלהם, אך כשזה נוגע לסיגריות הם מצליחים להתעלם מהנזק ולהמשיך לעשן למרות כל הידע והמודעות שיש להם.

התשובה הפשוטה לשאלה הזו היא התמכרות  לסם. סם שרק במקרה בניגוד לסמים אחרים מקבל לגיטימציה בחברה המערבית בגלל שכמות הכספים  שמגלגלות חברות הטבק והמדינות מהמיסים על המצרך המרעיל הזה, הם פשוט בלתי נתפסים.     חברות הטבק הן החברות הכי עשירות בעולם (אגב יחד עם חברות האלכוהול והתרופות). הלגיטימיות של הסם ניקוטין, למרות המחקרים הרבים אשר מופצים כבר שנים על הנזק העצום שגורמות הסיגריות לגוף שלנו, לבריאות שלנו, נובעת מהסיבה שהמוצר הזה, הוחדר לשוק באופן ומניפולטיבי עד כדי גיחוך. בני ה20 ה30 וה40 של ימינו נולדו לתוך עולם בו הסיגריות כבר היו. הורינו החזיקו אותנו ביחד אחת וסיגריה ביד השניה (ראה ערך הסידרה "מד מן"). לפני 100 שנה הסיגרייות כלל לא היו קיימות ועוד כמה עשרות שנים הסיגריות יכחדו מין העולם והאדם בעתיד לא יבין איך מצד אחד בתקופתינו נחת האדם על הירח ומצד שני כילה את גופו באופן כל כך עגום מבלי שקיבל שום תועלת שכן באופן די אירוני הדבר היחיד שנותנת הסיגריה בניגוד לכל התפיסות הרווחות זה בסה"כ הרגעה של תסמיני גמילה שגרמה הסיגריה שעישנו לפני כן.

נקודה מעניינת למחשבה: אנשים שאינם מעשנים סיגריות לא צריכים סיגרה כדי להירגע. גם הם לפעמים לחוצים ועובר עליהם יום רע, יחד עם זאות הם מצליחים למצוא דרכים אחרות להתמודד עם החיים וזאות מבלי לכלות את הריאות שלהם, לפגוע במערכת העצבים שלהם ולהגדיל באופן  משמעותי את הסיכון למחלות לב סרטן ועוד בעקבות הפגיעה המשמעותית שקיימת גם במערכת החיסונית.

להפסיק לעשן – ניקוטין בסיגריות וגם בחומרי הדברה

אנחנו יודעים היום שבסיגריה קיים סם ממכר ששמו ניקוטין. אנחנו יודעים שזה לא בריא ועולה לנו המון כסף ואז.. אנחנו מציתים סיגריה אומרים שזה כיף לנו ושוכחים מזה.

אז מה אנחנו פחות יודעים על ניקוטין…

צמח הטבק הוא שיח רחב עלים ממשפחת הסולניים. השיח צומח צמיחה מהירה לגובה רב. מקור הטבק ביבשת אמריקה,עליו המיובשים והקצוצים משמשים לעישון בצורת סיגר, סיגריה מקטרת או נרגילה. טבק משמש גם ללעיסה ולהרחה בצורת אבקה דקה. בשבדיה מניחים טבק מתחת לשפה העליונה.

עד כה נשמע בסדר ..

הצמח הינו צמח אמיד במיוחד וזאות לאור העובדה שחרקים מתים באופן מיידי אם אוכלים את העלים שלו שרווים במה שניקרא ניקוטין.

אותם עלי טבק משמשים היום בסופו של דבר באופן מעובד בשתי תעשיות ענק- האחת  חומרי הדברה והשנייה סיגריות.

הצמח הינו רעיל לאדם ולבעלי חיים. אכילתו עלולה לגרום למוות…לעיסה של עליו גורמת להקאה.

צמח הטבק משמש ברפואה העממית באופן חיצוני בלבד. הוא משמש לטיפול בפצעים, בדלקות עור, בכינים ובפרעושים‏ וזאת לאור תכונותיו הרעילות ויכולותיו לקטול חיידקים וחרקים. בגלל תכונותיו הממכרות הוא הוא נמצא מסוכן מידי כדי לשמש כתרופה.

הטבק מכיל ניקוטין. הניקוטין הינו בעצם רעלן עצבים חזק במיוחד וכל הדרכים לצריכת הטבק גורמות להגעת ניקוטין אל מחזור הדם ולפגיעה מיידית במערכת העצבים. מה שמסנן באופן מסוים את החומר הרעיל הם הראות וכך לא נגרמת הרעלה מיידית.

השימוש בסיגריות החל בסביבות המאה ה-9, ופותח על ידי שבטים אינדיאנים במרכז אמריקה. השימוש היה בעיקר באופן של הרחה של העשן בשריפת עלי צמח הטבק . בהמשך, אומצו הסיגריות על ידי הספרדי, והובאו ליבשת אירופה שם הם נפוצו במיוחד החל מהמאה ה19.

מי שזוכר את ההרגשה בעת עישון הסיגריה הראשונה, יעיד על תופעות כמו שיעול כאב ראש וסחרחורת . זוהי בעצם דרכו של הגוף לאומר "הורעלתי" ובאופן אוטומטי הוא מתחיל לפתח הגנה כלפי מנת הרעל שקיבל. כבר אחרי הסיגריה הראשונה אנחנו מתחילים לפתח סבילות לניקוטין כייוון שהגוף נאלץ להגן על עצמו מפני הרעל שחודר אליו.

המטרה של מפיצי הסיגריות הייתה ליצור מוצר שיעביר את הניקוטין אשר הינו ממכר למחזור הדם שלנו ובעיקר למוח ביעילות ובמהירות כדי לבסס את התמכרות ובאופן כזה שנשרוד על מנת שנרכוש את החפיסה הבאה. הסיגריה מאפשרת באופן משוכלל, הגעת הניקוטין למחזור הדם ולמוח באמצעות עשן שמסונן ע"י הראות וכך לא נגרם מוות מיידי.

כשהגוף מקבל מנה נוספת כזו הוא נאלץ לחשל את עצמו עוד יותר ועל כן בסיגריה העשירית כבר לא נרגיש את אותן תחושות כמו בסיגריה הראשונה וכך לאט לאט אנחנו מתחילים לצרוך יותר ויותר סיגריות כי מעבר לעובדה שהגוף מפתח סבילות לסם המזיק הוא גם הופך תלותי בו בעקבות העובדה שניקוטין הוא אחד הסמים הכי ממכרים שיש.

בעצם מנה קטלנית של ניקוטין נמצאת בסיגריה אחת בלבד, אולם, העשן של זו מכיל רק מעט מכמות הניקוטין הרעיל וגם מנת רעל זו מצטמצמת עד שמגיעה למחזור הדם  כיוון שמסוננת ע"י הראות שלנו וכך הניקוטין יוצר נזק הדרגתי ולא גורם למוות בכמה  דק' כפי שהיה באם היה מוזרק תוכן של סיגריה אחת בלבד ישירות למחזור הדם.

בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי נגד מזיקים. ריסוס בניקוטינואידים. בגלל היותו טבעי הוא אף נקרא ריסוס אורגני.

להלן דוגמא להצעה להדברה אורגנית ביתית באמצעות תרסיס טבק או ניקוטין

 

תערובת הדברה אורגנית זו מתאימה למאבק בהרבה סוגים שונים של חרקים, אבל בעיקר זחלים, כנימות, וסוגים רבים של תולעים.

מצרכים:

1 כוס של טבק

1 ליטר מים

שים את הטבק בתוך מיכל המים. אפשר להגדיר את התערובת למשך כ 24 שעות. המתן 24 שעות, ובדוק את הצבע. זה צריך להיות צבע של תה חלש. אם הוא כהה מדי, רק לדלל אותו עם מים עד שזה נראה נכון.

* אזהרה: אין להשתמש בפתרון זה על פלפלים, עגבניות, חצילים ועוד. כימיקלים שבטבק יכולים להרוג סוגים אלו של צמחים!

איזה מגניב אני, אני מעשן..

איך אפשר להגיד את זה בלי לפגוע ברגשות המעשנים…לעשן זו חולשה.

לעשן זו מחלה (מופיע בספר המחלות האמריקאי) והתמכרות. אדם מעשן אינו מגניב או חזק. אדם שמעשן שבוי בלופ שבבירור אינו מצליח לצאת ממנו. לעשן זו תופעה שרווחת אף יותר בקרב אוכלוסיה חלשה. אדם בריא שמצבו הנפשי חיובי וחזק ירחיק מעליו את הסם ניקוטין כמו שמרחיק מעליו כל סם אחר.

באופן אירוני, שימוש באלכוהול או סמים אחרים יש בהם סוג של תועלת מסויימת- לפחות הם משפיעים באיזשהו אופן על המצב התודעתי. לסיגריה אין שום השפעה על המצב התודעתי.

הדבר היחיד שיוצרת סיגריה זה רצון לעוד סיגריה שבא לידי ביטוי בהרגשה של "חסר לי משהו". ואכן למעשנים תמיד חסר משהו…עוד סיגריה. באופן מגוחך למדי המעשן תמיד ינסה לחפש את תחושת השלווה שיש ללא מעשן.

כבר נכתב בפוסט קודם כי הסיגריה לא באמת מצליחה לעשות אף אחד מהדברים שאנשים חושבים שהיא עושה. היא אינה עוזרת לריכוז ולא מרגיעה. האמינו שאם כך היה אז על הקופסה החביבה, ליד האזהרה שהסיגריות גורמות לאימפוטנציה, היה מצויין כי הן עוזרות לריכוז או כל תועלת אחרת שמיוחסת לסיגריה. הסיבה שלא מצויין שום יתרון על אותה קופסה היא שאין כזה. אפילו לא אחד. לעומת זאות הויקיפדה אומרת על עשן הסיגריות את הדברים הבאים:  מוצרי הטבק שכוללים, סיגריות, סיגרים, טבק מקטרות ונרגילות מכילים כימיקלים רבים המצויים בעשן מוצרי הטבק ובטבק עצמו. העשן מכיל כ-4,000 כימיקלים, מאות מהם רעילים וכמה עשרות מהם מסרטנים. שלושת החומרים המסוכנים העיקריים בעשן הסיגריות הם ניקוטין, פחמן חד-חמצני ועטרן. חומרים נוספים המצויים בסיגריות הם: פורמלין, אצטון, קדמיום, חומצת ציאניד, DDT, בנזן, אמוניה, מתאנול ופנול.

אנשים יקרים. להפסיק לעשן זה הרבה יותר מגניב מלהמשיך לעשן.

אני בכלל לא מעשן..רק ג'ויינטים..עם טבק..בלי פילטר..כל ערב…

אז לצערי התופעה מוכרת ומתפשטת עוד ועוד כל הזמן. אנשים שעל פניו לא מעשנים סיגריות, יחד עם זאת הם צורכים את הטבק כיוון שמעשנים אותו עם חשיש וגראס. כמה מחבריי הטובים ביותר נמצאים במקום הזה ואיתם אני אפילו לא יכולה לדבר על להפסיק לעשן כי מבחינתם הם בכלל לא מעשנים. אותם אנשים ברב המקרים אף סולדים מהסיגריה עצמה, הם מכירים את טיבעה האמיתי הממכר וחסר התועלת ולכן גם נמצאים בסוג של התכחשות להתנהלות שלהם מה שימייצר קונפליקט אפילו יותר קשה מאשר של מעשני הסיגריות הסטנדרטים שלפחות מקבלים ומודעים לפחות במימד מסויים, שנמצאים עמוק בתוך התמכרות לניקוטין.

אותם אנשים שמעשים רק ג'ויינטים מכורים לטבק בדיוק כל צרכן סיגריות אחר, רק שהם מעשנים ללא שום פילטר ולרב גם דוחקים את המנהג המגונה לשעות הערב ובכך כאמור מצמצמים כמויות. לרב תשמעו אותם אומרים" אני מעשן רק בסוף היום " .

כמה עובדות חשובות לגבי מעשני הטבק, צורכי הניקוטין באשר הם. יש כאלו שמעשנים קופסה או שתיים ביום יש כאלו שמעשנים סיגריה או שתיים ביום. המשותף לכל סוגי המעשנים הוא שהם לא יכולים בלי הסיגריות. יאמר לזכות המעשנים היותר כבדים שהם לפחות מספקים את הצורך הקבוע לניקוטין ולא דוחקים אותו הצידה. אלו המעשנים סיגריה שתים שלוש ביום הם מה שניקרא מעשנים סובלים שכן במקום לספק את הצורך לניקוטין שקיים אצל המעשן באופן קבוע הם כל הזמן דוחקים אותו הצידה. הגוף המכור דורש את מנת הניקוטין שלו ואינו מקבל אותה בקצב ראוי. אותם אנשים בארוע חברתי, מסיבה, מצב דוחק או בכלל סיטואציה מאוד רגשית מעשנים לרב הרבה יותר מסיגריה שתיים (את העניין הזה אסביר כבר בפוסט הבא).

נחזור מעשני הג'וינטים. אני מכירה את התופעה מקרוב כיוון שהייתי שם בעצמי. אני גיליתי בעקבות הפסקת עישון הסיגריות שאיני מעוניינת לעשן ג'ויינט כל ערב. לפני שהפסקתי לעשן לא דימיינתי את את הערב שלי ללא הג'ויינט האהוב. היום בדיעבד גיליתי שלא כזה מעניין אותי "לתפוס ראש" ו"להמחק" במשך 7 ערבים בשבוע. זה לא אומר שאני לא יכולה לעשן ג'ויינט נקי או עם תחליף ניקוטין (יש בכל פיצוציה היום מעין עלי מרווה שמחליפים את הטבק ) כשאני יושבת עם חברים אבל העניין שלי בסמים הקלים השתנה פלאים מרגע שהעניין שלי בסיגריות נמוג לחלוטין. מה שאני מנסה לאמר זה שצריכת הג'ויינטים על בסיס קבוע ויום יומי נבע בעיקר מהסיבה שעישנתי אותם יחד עם טבק והגוף שלי התמכר לניקוטין וצרך ו"דרש" את הסם באופן קבוע. לצערי כל יום, כל היום, רק חיכיתי לחזור הבייתה, לעשן את הג'ויינט שלי, דבר שהשתנה לחלוטין היום כשאיני מכורה יותר לניקוטין.

הקונפליקט הנפשי שמתקיים אצל מעשני הג'ויינטים עם הטבק הוא עמוק סבוך וחמקמק והוא מחליש אותם באופן שקשה להתחיל לתאר בעיקר ברמה הנפשית. זה לא פשוט מצד אחד  לספר את הסיפור ש"אני לא מעשן" ו"שונא סיגריות" ומאידך בערב לפורר את אותן סיגריות שאותן הם כל כך שונאים ולעשן אותן למרות הכל אפילו ללא פילטר במסווה של ג'ויינט ובטענה שזה עבור החשיש אותו אגב ניתן לצרוך גם בדרכים אחרות.

צורך הניקוטין במסווה שניסה ביוזמתו לוותר על הטבק ולעשן את החשיש עם תחליפים גילה מאוד מהר שזה "לא טעים לו"..כמו כן, מי שניסה לעשן מריחואנה באופן נקי כמו שעושים בארה"ב ובהולנד גילה גם כן שמשהו חסר…מה שחסר לצערי זה הניקוטין שאליו התמכרו וזה הסיפור האמיתי של מעשני הג'ויינטים.

לסיום. חשוב לי לציין שאני לא שופטת אף אחד. הייתי במקום הזה שנים רבות ואני יותר ממבינה את המצב רק שהיום מהצד השני של המתרס, אני מבינה את המצב גם שלא מתוך ההתמכרות ומטרתי היחידה בכתיבת פוסט זה וכל פוסט אחר שמופיע באתר הזה הוא לנסות עד כמה שניתן לחשוף את האמת האמיתית.. ולא על המעשנים האומללים שמסובכים עד אינסוף בהתמכרות בדיוק כפי שהייתי אני. מטרתי היא לחשוף את האמת על הסיגריות..הניקוטין..הסם הממכר ביותר שיצר האדם ביחד עם הטבע. הסם שנמכר לנו באריזות חמודות וצבעוניות, עכשיו גם באריזות של שלוש עם לב קטן. מפחיד לחשוב שהחברה הזו שהולכת איתנו יום יום במשך שנים שארוזה כל כך יפה היא מדלל האוכלוסיה מספר אחד בעולם היום. חברות הטבק הטבק האלכוהול והתרופות הן החברות העשירות ביותר בעולם וזאות על חשבון הכיס שלנו ובעיקר החיים שלנו.

ועוד נקודה למחשבה- בזמן שכמעט כל המדינות בעולם מנסות למדר את תופעת העישון מעלות מחירים ופועלות לחשיפת הנזקים שבעישון, יש מדינה אחת שלא רק שממשיכה לפרסם סיגריות באופן חיובי כפי שעשו בעבר אלא שהיא גם דואגת למכור את הסיגריות במחיר של כמה שקלים כדי לעודד את השימוש בהם בעיקר כמובן בקרב אוכלוסיה ענייה.  אותה מדינה היא סין. כי מליארד סינים במקרה הזה לא רק טועים הם פשוט רבים מידי.:( מצמרר.

אני אוהב לעשן כי…

רוב המעשנים יאמרו כי הם מעשנים מהסיבה הפשוטה – הם אוהבים לעשן. באם נבחן את העניין יותר לעומק נגלה כי ההסברים של אותם מעשנים לסיבה שבגינה הם ממשיכים יום יום לאפשר  לעשן רעיל להכנס לגופם ובכך מחריבים אותו אט אט, לוקים בחסר.

אז מדוע מעשנים אוהבים לעשן? מה הסיבות או ההסברים שלהם לתופעה?

להלן כמה דוגמאות :

אני מעשן בגלל העניין האוראלי..צריך משהו בפה- זה הסבר חביב אך לא מספק בעליל..אפשר להחזיק אגב את הסיגריה בפה אם זה כל כך חשוב יחד אם זאות למה צריך להדליק אותה?

אני מעשן כי אני אוהב את העשן שעובר לי בגרון- באותה מידה אפשר לשבת מול מדורת ל"ג בעומר ולשאוף בכיף את העשן שלה. לחלופין ניתן גם לעמוד מאחורי אגזוז של אוטובוס ולהנות מכמות יפה של עשן…אגב התחושה הזו של עשן שעובר בגרון נקראת חנק.

אני מעשן כי אני אוהב את הטעם- באם היו אומרים לכם שתפוזים מזיקים לבריאות לא רק זה הם הורגים 200 בני אדם בשבוע רק בישראל…אם כל האהבה שלכם לתפוזים ובוא נאמר שתפוזים זה המעדן האהוב עליכם..הייתם ממשיכים לאכול תפוזים?

אני מעשן כי אני רגיל- אנחנו נוטים כל הזמן לשנות הרגלים. אנחנו רגילים לנהוג על הילוכים ואז מתרגלים לרכב אוטומטי או אפילו לנהוג בצד השני של הרכב כשמגיעים לאנגליה אנחנו מחליפים בני זוג ועושים רילוקיישן למדינות אחרות. מדוע לא מפסיקים א ההרגל הזה שפוגע באופן קבוע וימיומי במכונה האחת ויחידה הזו שנקראת הגוף שלנו?

אני מעשן כי זה מרגיע אותי- מעניין איך מתמודדים הלא מעשנים עם תלאות החיים. מעניין איך התמודדו המעשנים לפני שהתחילו לעשן עם תלאות החיים ללא הסיגריות. מעניין איך סיגריות מצד אחד עוזרות להירגע כמו ואליום ומצד שני עוזרות להתרכז מאידך כשלומדים לבחינה למשל ואז משמשות כרטלין.

אני מעשן כי אני צריך משהו בידיים משהו לשחק איתו ביד- אין בעיה עם העניין. אפשר להחזיק ביד עט ענף או אפילו את הסיגריה עצמה…אז למה להדליק אותה?

אפשר להמשיך עוד ועוד אך לצערי האמת או השורה התחתונה נשארת תמיד אותו דבר והיא זו: הסיבה היחידה שבגללה אנשים מעשנים סיגריות היא שהם מכורים פיזית וביקר נפשית ותפיסתית לסם שנקרא ניקוטין. ישנה שטיפת מוח שעובדת ברמה המנטלית שסיגריה נותנת משהו. האמת היא שסיגריה לא נותנת לנו כלום חוץ מרצון להדליק עוד סיגריה.

האמת היא שזהו הסם הממכר ביותר שיצר האדם בשילוב עם הטבע ומספיק לעשן סיגריה אחת כדי שלגוף יווצר מנגנון שידרוש עוד מנה.  אנחנו תמיד מתחילים בסיגריה אחת. היא לרוב עושה בחילה כאב ראש וסחרחורת ואנחנו לא חולמים שנתמכר כי היא כל כך מגעילה. 5, 10, 15, 20 שנה אחר כך אנחנו מוצאים את עצמינו עם קופסה בכיס ובלי יכולת לחשוב על היום שלנו בלי סיגריה, החברה הטובה שלנו. אותה סיגריה שזהה לחלוטין לסיגריה הראשונה שעישנו. זו  שלא חלמנו שנצרוך על בסיס יומיומי, שנוציא עליה סכומי עתק במשך שנים של עישון, אך משום מה לעולם לא נחשיב אותה כהוצאה אך בעיקר זו שלא תיארנו שלא נוכל ולא ניהיה מסוגלים לראות את חיינו בלעדיה.